הפשיעה הערבית משתוללת, בעלי העסקים קורסים - והמדינה נעלמה

90% מבעלי העסקים בנגב ובצפון נדרשו לשלם פרוטקשן. המשטרה לא מצליחה להגן, הפושעים מתועדים אך "עבריין לא נודע". ומה עושה המדינה? נפגשת פעם בחודשיים.

לפי הערכות, מאז 2023 - 73% מבעלי העסקים בתחומי המסחר, הבנייה, החקלאות והתעשייה בישראל נדרשו לשלם פרוטקשן - כך עולה מדוח ארגון השומר החדש. בפריפריה - הנגב והצפון - הנתון מזנק ל-90%. אצל מחצית מבעלי העסקים, השאלה כבר אינה "אם לשלם" אלא "כמה".

המשטרה לא מסוגלת - העסקים משלמים את המחיר

בלי "שומרים" אדיבים מהמגזר הערבי, בעל טרקטור, מסעדה או מחסן עלול למצוא את עצמו עולה בלהבות. מספר מגוחך של תיקים נפתח נגד פושעי הפרוטקשן, ו-63% מהם נסגרו בעילה המבריקה: עבריין לא נודע.

כן, אותם עבריינים שמתועדים, מצולמים, מגיעים לבתי עסק, משאירים טלפון והצעה "שאי אפשר לסרב לה" - עדיין מוגדרים כלא ידועים. זוהי לא אוזלת יד מודיעינית. זו החלטה מערכתית. המשטרה כבר הבינה: בלי גיבוי משפטי - אין טעם לסכן שוטרים.

"צוות-על" שנפגש חמש פעמים בשנה

כרגיל, נתניהו הקים "צוות-על" לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. בראשו - היועמ"שית. ובפועל?בבדיקה האחרונה: חמישה מפגשים בשנה.

בעלי העסקים חיים בפחד יומיומי, בעוד מי שאמורים לטפל בעומק הבעיה מצליחים לקבוע קפה ובורקס אחת לחודשיים וחצי.

קוראים לזה "פשיעה במגזר האזרחי" 

בשם הטוהר הלשוני, יש מי שמסרבים לומר את המילה "ערבים". אבל בינתיים, במגזר הערבי מצטברים:

• טילי לאו

• RPG

• מקלעים

• רחפני נפץ

• ועוד

הערכות מדברות על 400 אלף כלי נשק בלתי חוקיים.

בשביל פרוטקשן מספיק בקבוק תבערה. אבל כאן מדובר על ארסנל של צבא אפריקני קטן, שמחכה ליום פקודה. ב"שומר חומות" זה היה לפידים ואבנים. דמיינו את אותו לילה - רק עם נשק. השבוע שוב נתפסו תושבי רהט והפזורה באספקת נשק למחבלים ביו"ש.

ההתעקשות המשפטית להתייחס למיליציות חמושות כאל "גנבים קטנים" היא קונספציה.
לא נעים לומר בקול: חלק עצום במגזר הערבי חמוש עד העצם ומהווה סכנה קיומית.

זו פצצה מתקתקת, שכשתתפוצץ - תופנה אך ורק כלפי יהודים.

שב"כ - הגוף היחיד שמסוגל להתמודד עם האיום

לכן, העברת הטיפול בפשיעה הלאומנית-ערבית לידי שב"כ היא צעד קיומי. זו גם הסיבה שיש התנגדות בשמאל: השב"כ יודע לעבוד מול טרור, ובישראל לא נהוג לומר בקול שיש כפרים עם תשתיות טרור לכל דבר.

עדיפים ייסורי החקלאים ובעלי העסקים - על פני פגיעה ברגשות המשפטנים והתקשורת, שעלולים להיות מואשמים בגזענות.

בסוף, זה מאבק על החיים, ואם נמשיך להקשיב לטהרנים, נמשיך לספור:

• גופות

• תיקים סגורים

• ומילואימניקים ששרדו את עזה - כדי להיהרג בקרבות חמולות

אם ניתן לשב"כ לעבוד, אולי, רק אולי, נתחיל להחזיר את הריבונות.